גל הייתה כמו מעין אנושי פרטי עבור לונה החתולה. כל חמש דקות - בדיקה אם יש מים, מילוי קערה, ניקוי שפיכות. זה הפך לאובססיה. בעבודה היא חשבה על הקערה, בלילה היא קמה לבדוק. לונה שתתה כמו גמל או בכלל לא נגשה למים המעופשים.
הקערות הרגילות היו אסון - לונה הפכה אותן, המים היו מתעפשים, וגל חיה בלחץ מתמיד. איך אפשר לצאת לסוף השבוע כשאתה לא יודע אם יהיה מים?
אז גל קנתה את הקערה הקסומה הזו. היא מתמלאת לבד, שומרת על מים טריים, ולונה שותה בהנאה. גל סוף סוף יכולה לישון בשקט ולצאת לחופשות בלי דאגות! 💧
